החלטה
1.לפניי בקשה לרשות ערעור על החלטת בית משפט קמא (להלן: "הבקשה דנא"), שהוגשה לפני שעה קלה, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבה האוסר עליה לפעול לפינוי המבקשים מנכס בו הם מחזיקים (להלן: "הבקשה לצו מניעה זמני").
2.על פי האמור בבקשה, לשכת ההוצאה לפועל קבעה את מועד פינוי המבקשים מהנכס למחר, 5.3.14, שעה 08:00. דא עקא, שלבקשה דנא לא צורפה כל בקשה -נפרדת- למתן סעד זמני דחוף עד להחלטה בבקשה לרשות ערעור, אם כי צוין בבקשה דנא שהוא מבקש לקבל צו מניעה "בהול".
3.לא זו אף זו, הבקשה דנא חסרה פרטים מהותיים והיא אף הוגשה בשיהוי ניכר, בנסיבות העניין, כפי שיפורט להלן.
4.בבקשה דנא, כמו גם בבקשה לצו מניעה זמני, טען ב"כ המבקשים כנגד פינוי המבקשים מהנכס, אך לא טרח לצרף לבקשותיו את ההחלטות אשר מכוחן נדרש פינויים. מנספח ד' לבקשה דנא עולה כי, לכאורה, פינויים של המבקשים נדרש עקב "החלטות וצווים של בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל".
היכן הן אותן החלטות וצווים? מדוע לא צורפו? לא נדע. תמיהתי מתעצמת נוכח קביעת בית משפט קמא, בגדרה התייחסה כב' השופטת ד"ר רנר, למחדלו זה של ב"כ המבקשים, כעילה המרכזית לדחיית בקשתו. והנה, למרות זאת, גם לבקשה דנא לא צורפו אותם מסמכים מהותיים נדרשים, אשר בלעדיהם אין לבית המשפט כל אפשרות להציב לנגד עיניו את התמונה במלאותה.
5.בבקשה לצו מניעה זמני טען ב"כ המבקשים כי המבקשים 6-2 החזיקו בנכס מכח הסכמי שכירות עם "בעלים שונים בנכס", אך למרות טענותיו המפורטות באשר לזכויות הבעלות בנכס, אשר חזרו על עצמן הן בבית משפט קמא והן לפניי, לא טרח הוא לצרף לבקשתו את הסכמי השכירות המצוינים. בהחלטת בית משפט קמא הודגש גם מחדל זה כעילה נוספת ונפרדת לדחיית הבקשה. בבקשה דנא, חוזר ב"כ המבקשים על טענתו כי מלכתחילה רכשו המבקשים חזקה בנכס מכח חוזי שכירות שונים, אותם כאמור הוא לא צירף לבקשתו, אך הוסיף כי בשעה זו זכותם של המבקשים בנכס כבר אינה נגזרת מחוזי שכירות אלה, אלא מהסכם שנערך בינם לבין המבקש 1, שגם הוא בעלים של 11% בנכס (למשמעות בעלות בסדר גודל זה על הנכס לא מצאתי להתייחס בגדר בקשה זו). אך מובן הוא, כי היה על המבקש להציג לבית המשפט את כלל העובדות והמסמכים הרלוונטיים, ובכללם גם את אותם חוזי השכירות אשר מכוחם רכשו המבקשים 6-2 מלכתחילה את חזקתם בנכס. מחדל זה עומד לו לרועץ גם במסגרת הבקשה דנא.
6.בית משפט קמא התייחס גם לשיהוי הרב בהגשת הבקשה לצו מניעה זמני. כפי שעולה מהבקשה לצו מניעה זמני ומהבקשה דנא, המבקשים ידעו על פינויים הצפוי למצער מיום 27.2.14, מועד בו הודע להם על כך מב"כ המשיבה, ואולי אף קודם לכן, מיום 8.1.14, בו, על פי האמור בבקשות, הורה להם רשם ההוצאה הפועל כי אם ברצונם לעכב את פינויים הצפוי עליהם לפנות לבית המשפט. אך כמסתבר, דבר לא נעשה בנדון עד היום, היינו: לא הייתה עד היום כל פנייה לבית המשפט בנדון.
7.בבקשה דנא טוען ב"כ המבקשים, כי מיום 27.2.14, מועד בו נודע למבקשים על הכוונה לפנותם, הם החלו במשא ומתן עם המבקש 1, אשר מיד עם הבשלתו הגישו הללו את הבקשה לצו מניעה זמני. דא עקא, שטענה זו אינה מפחיתה ממשקל השיהוי בהגשת הבקשה. מרגע שידעו המבקשים על מועד פינויים הצפוי, לא כל שכן שרשם ההוצאה לפועל אף הנחה אותם כיצד עליהם לפעול אם ברצונם לבטל את רוע הגזירה המתקרבת, היה עליהם לפנות לערכאות המשפטיות המתאימות ולפעול, בין השאר, לקבלת צו המניעה הזמני, במקביל לניהול המשא ומתן עם המבקש 1.
8.מהמקובץ לעיל עולה, כי חסרות לבית המשפט שלערעור, כמו גם לבית משפט קמא, עובדות מהותיות הדרושות להכרעה בבקשה דנא, ואשר חסרונן כבר צוין בהחלטת בית משפט קמא. אלא, שב"כ המבקשים בחר להתעלם מכך, העתיק למעשה את הבקשה המקורית שהגיש לבית משפט השלום, לא ערך בה שינויים נדרשים, והגישה לבית משפט זה כשהיא נטולת מסמכים הכרחיים לבקשה מן הסוג הנדון. הנה כי כן, השיהוי בהגשת הבקשה לצו מניעה זמני, והעובדה כי בפועל הבקשה דנא הינה אך לרשות ערעור, ללא בקשה נפרדת ונוספת לקבלת סעד זמני עד לשמיעת הבר"ע, מביאה לכלל מסקנה כי יש לדחותה, והיא נדחית בזאת, ללא צו להוצאות (בעיקר מאחר שלא נתבקשה קבלת תגובת הצד שכנגד).
9.למעלה מן הצורך אציין, כי ככל שבידי המבקש המסמכים החסרים הרלוונטיים להצגת מלוא הרקע העובדתי הדרוש להכרעה בבקשה לצו מניעה זמני, פתוחה בפניו הדרך להגיש את הבקשה מחדש לבית משפט קמא.
המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים בדחיפות.
ניתנה היום, א' אדר ב תשע"ד, 03 מרץ 2014, שעה 20:05, בהעדר הצדדים.
צבי סגל, שופט בכיר